נר חמישי של חנוכה

היה זה ערב הדלקת נר חמישי של חנוכה.

הגעתי לבקר את אמי, בביתה.

פתחתי את הדלת ונכנסתי.

מיד עטפה אותי אווירת שקט ורוגע,

ביחד עם חמימות ונועם.

צלילי שירים עבריים בקעו ממכשיר הטלביזיה.

אנשים נראו נינוחים, חלקם שקועים במשחקי שולחן,

חלקם משוטטים במבטם הרגוע, על פני החדר, המקושט בחגיגיות.

ז’אנה, המטפלת, מזמינה את יצחק, לעזור לה בהדלקת הנרות.

יצחק קם מיד ממקומו, לא לפני ששאל בנימה הומוריסטית:

מה, זו עבודה כל כך קשה שצריך עזרה ?

ז’אנה מחייכת ונעזרת בו, להדלקת הנר החמישי של חנוכה.

אח הבית אמג’ד, עובר בין הנוכחים,

מתעניין בשלומם ומדובב אותם תוך שהוא זוכה מהם לחיוך או למלה חמה.

יצחק מברך על הנרות ומביט סביבו כמחכה לשירי חנוכה

המגיעים תמיד מיד לאחר ההדלקה.

ואכן, שירי החג בוקעים- עולים, בקצב ובחגיגיות

וכולנו מצטרפים לשירה.

לא חסר דבר לאווירת הבית, לא חסר דבר לאווירת החג.

כבר אמרתי שהיה זה הביקור שלי בביתה של אמי ?

אכן, בית אמיתי

בית אבות עדנה

כך בדיוק ראיתי בדמיוני, את הבית בו תגור אמי.

                                     כתבה בהנאה: עליזה רווה, חנוכה 2007