מחושך לאור – סיפורה של שוש

מחושך לאור

מחושך לאור

שוש היא ילידת 34 אשר עלתה מהונגריה, למדה עבודה סוציאלית ונהגה להתנדב רבות במספר מקומות לאורך השנים. עוסקת כיום בסריגה וגם בהתנדבות. גרה בבית אבות עדנה כ- 5 שנים.

“הכול התחיל מאז שהייתי ילדה, הייתי נוהגת לאסוף דברים. החברים היו שרים לי שירי לעג על כך, אך לי לא היה אכפת, זה מה שאהבתי לעשות.

היו לי הרבה אוספים מכל מיני סוגים, היו לי אפילו אוספים של מציתים, קופסאות גפרורים ובולים. כל הזמן אנשים היו שואלים ומבקשים ממני דברים כי ידעו על המאגרים שמצויים בידי.

האוסף האהוב עלי ביותר היה האוסף של הגלויות. הוא היה מורכב משניים עשר אלבומים, כמעט מכל הארצות. אוסף זה היה צמוד אלי וליווה אותי לאורך כל חיי, עד שקרה לי אירוע שאותו לא אשכח.

זה קרה ביום שישי אחד- אני לא בדיוק זוכרת איך זה קרה, אך כנראה שנפלתי על הארץ. שכבתי ללא הכרה עד למוצאי שבת, אז הבן של אחותי הגיע ודפק על הדלת ללא הרף.

זה נמשך שעה וחצי עד שהתעוררתי ופתחתי לו את הדלת. מאותו רגע הייתי מאושפזת במשך ארבעה וחצי חודשים. כאשר יצאתי מבית החולים ביתי הודיעה לי שאני לא יוכל ללכת בחזרה לדירתי. זאת מכיוון שהצטרכתי לעזרה ותמיכה תמידית. בתי חיפשה מקום שמצא חן בעיניה.

בלית ברירה בידי, באתי הנה. אמרתי שאני מוכנה לבוא בתנאי שאני מקבלת חדר לבד ומביאים לי מהבית את כל הדברים הנחוצים לי.

אוסף אחד שעליו לא ויתרתי היה כמובן האוסף האהוב של הגלויות, הוא נמצא איתי עד היום. כל שאר הדברים והאוספים נתרמו בדרכים שונות. מאז שהגעתי הנה חיי השתנו לטובה.

התקבלתי לכאן בצורה חמה, אוהבת ואדיבה. מה שאיבדתי לא יכולתי לקבל בחזרה- את העצמאות וחופש הפעולה שלי. אך יחד עם זאת השתקמתי ומצאתי טעם לחיי”.

פורסם בקטגוריה Uncategorized, דיירים מספרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.