לדעת לוותר ולהתקדם הלאה – סיפורה של רבקה

רבקה בת 70 פלוס ולה שתיי בנות אשר אחת מהן גרה בטבעון, והשנייה שהיא אם חוד הורית גרה בירושלים. כיום רבקה מתגוררת בבית אבות עדנה ומספרת לנו את סיפורה.
“עליתי עם הורי מרומניה כשהייתי בת שנתיים. למעשה הם הגיעו לפה כדי לטייל והיה להם אישור רק לכך. אך כאשר רצו לחזור לאחר תקופת שהות קצרה-פרצה מלחמה והם לא יכלו לשוב לרומניה. אז הם נשארנו לגור בירושלים כמה שנים..
התחתנתי בגבעתיים ושם גרתי. גבעתיים מורכבת מ-2 גבעות ומכאן גם שמה. המקום שבו גרנו היה נקרא גבעת קוזלובסקי, אהבתי לגור שם.
עברתי המון עליות וירידות בחיים, הם לא היו פשוטים אך למדתי מהם שהדבר החשוב ביותר הוא לדעת להשתלב עם הדברים, תוך כדי מינימום התנגשויות. לא ללכת נגד האנשים אלא לנסות לעשות שלום ולוותר על מה שאינו חשוב.
ויתור: העיקר הוא לא לוותר, אלא להתקדם הלאה אחר כך ולא להמשיך עם הצדק שלי. כמובן שישנם דברים שאי אפשר לוותר עליהם כמו דת-כי אלו ערכים שעל פיהם חיים. אם נוותר על אלו יש סכנה לאיבוד האישיות. אז על ערכים לא ניתן לוותר.
אם ניסינו לעשות שלום ולהגיע לפשרה וכלום לא הלך. אם יש אדם עם ראש בקיר- אז להתרחק ממנו ככל שניתן. אם חיים יחד אז בהזדמנות שתיהיה לקום ולפרק את השותפות. הזדמנות פירושה שכאשר אני רוצה לעזוב אני צריכה למצוא מקום אחר לעבור אליו.
אנחנו שונים אחד מן השני ואם הגורל הפגיש אותנו אז צריך ללמוד להסתדר יחד. אבל הכל מתחיל מרצון. בלי רצון שום דבר לא זז.